האם חייבים להוסיף את הנהג כנתבע לכתב התביעה?

מה אם התברר שלא צורף הנהג לכתב התביעה? האם התיק אבוד?

לפי פסק דין ע"א 489,505/79 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה צאיג ז"ל ואח' (פורסם במאגרים, 20.12.1980): ניתן לצרף את הנהג ע"י תיקון כתב התביעה, אפילו אם היה זה שלב מתקדם.

• "מטרת הצירוף... היא "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". 
• "מטרה זו תוגשם במלואה אם נאפשר את צירופו של הנוהג כנתבע נוסף."
• "כפי שציין בית משפט זה, 'מטרתו של כל תיקון של כתב-טענות היא לאפשר לבית-המשפט לפסוק בענין מבחינת הצדק ולא למתוח את הדין בשל פגם פורמלי שנפל בו, כמו אי-צירוף תובע'.".

האם ניתן לצרף את הנהג בשלב הערעור?

לפי פסק דין ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' דוד לוי (פורסם במאגרים, 17.5.1994), ניתן אך ורק בנסיבות המתאימות.

• "....כרגיל, החייב הראשוני חייב להיתבע, במסגרת פקודת הביטוח, עם החייב המשני."
• "בדרך כלל יהא זה על-ידי הגשת תובענה כנגד שני החייבים גם יחד (סעיף 20 לפקודת הביטוח; ע"א 489/79 הנ"ל, בעמ' 127).".
• "כרגיל, אם החייב הראשוני לא נתבע בהליך המקורי, נטיית בית המשפט תהא לשלול את צירופו בהליך הערעור.".
• "לכלל הרחב האמור ישנם יוצאי דופן. כך, למשל, אם נטל החייב הראשוני חלק פעיל, בלאו הכי, בניהול ההליך המקורי – והפגם כולו פורמאלי – אין מניעה לצרפו בערעור... ".

מהם הטעמים לאפשר צירוף נהג לכתב התביעה?