הגורמים שניתן לתבוע עקב תאונת עבודה
נפגעת בתאונת עבודה?
ניתן להגיש תביעות עקב תאונת עבודה!
בין אם מדובר בפגיעה קלה ובין אם נגרם לך נזק חמור, אתה זכאי לפיצוי כספי (תגמולים) מהמוסד לביטוח לאומי.
התגמולים הם עבור התקופה שבה אתה לא יכול לעבוד עקב התאונה, וייתכן שגם עבור התקופה שבה חזרת לעבודה.
עו"ד שתחום התמחותו הייחודית היא הגשת תביעות עקב תאונת עבודה, ידאג שתקבל את מלוא זכויותיך מגוף מסואב זה.
בנוסף, עוה"ד יבחן אילו תביעות עקב תאונת עבודה ניתן להגיש, כגון:
1. תביעת רשלנות נגד המעסיק.
2. מימוש זכויות בקרן הפנסיה.
3. תביעות פוליסות ביטוח (אובדן כושר עבודה ו/או תאונות אישיות).
4. תביעת ביטוח חובה.
5. תביעה לפטור ממס הכנסה.
6. בקשה לקבלת תו חניה לנכה, ועוד.
מהי תאונת עבודה?
כשמה כן היא, תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, לפי ההגדרה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
אם מדובר בעובד עצמאי, אזי על מנת שהאירוע ייחשב כתאונת עבודה, עליו להתרחש עקב עיסוקו של העצמאי במשלח ידו.
מלבד העובדה כי מדובר באירוע לא נעים, הרי שהוא עלול להסתיים בנזקים פיזיים הפוגעים ביכולתו של העובד להמשיך לעבוד ולהתפרנס.
הגורם האחראי לפיצוי נפגעי תאונות עבודה הוא בראש ובראשונה המוסד לביטוח לאומי (המל"ל).
המל"ל משלם בשלב הראשון דמי פגיעה ובשלב השני, אם נותרה לעובד נכות מן התאונה, גמלה בגין נכות מעבודה.
מימוש הזכויות מול המל"ל איננו פשוט כלל ומצריך הרבה ידע, ניסיון והכרות מעמיקה עם אופן התנהלותו של גוף זה.
לפיכך, מומלץ לכל עובד אשר נפגע מתאונת עבודה, להסתייע בעו"ד שתחום התמחותו הייחודית היא הגשת תביעות עקב פגיעה בעבודה.
עוה"ד יטפל עבורו בהליכי התביעה מול ביטוח לאומי וידאג כי יקבל את כל הזכויות הכספיות המגיעות לו בשל התאונה.
סוגים של תאונת עבודה
ההגדרה של תאונת עבודה היא רחבה מאוד וכוללת כל תאונה אשר התרחשה במסגרת עבודתו של העובד אצל מעסיקו.
להלן מספר דוגמאות בודדות של תאונות עבודה:
1. תאונת דרכים תיחשב כתאונת עבודה אם היא קרתה במהלך העבודה או בדרכו הרגילה של העובד מביתו למקום העבודה ולהפך.
2. נפילה במקום העבודה או פגיעה שנגרמה לעובד כתוצאה מכלי עבודה.
3. עובד אשר נדבק בקורונה במקום העבודה או בשל עבודתו.
4. התקף לב או אירוע מוחי אשר התרחש כתוצאה מאירוע חריג בעבודה.
הגשת תביעות עקב תאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי
עובדים רבים אשר נפגעו בתאונת עבודה, כלל אינם מודעים לכך שהמוסד לביטוח לאומי אחראי לפצות אותם בגין הפסדי שכר.
לחילופין, יש מי שבוחרים לוותר על זכויותיהם משום שהם נרתעים מהסבך הבירוקרטי והמשפטי הכרוך בכך.
הפיצוי הכספי לו זכאי נפגע עבודה יכול לאפשר לו להשתקם מפגיעותיו ולשוב לחיים תקינים.
לכן, חבל לוותר על הזדמנות זו וכדאי לפנות לייעוץ של עו"ד שמומחה בהגשת תביעות לאחר תאונת עבודה.
עוה"ד יטפל עבור העובד בכל ההליכים מול ביטוח לאומי ויפעל לקבל עבורו את מלוא הפיצוי (התגמול) הכספי התואם את מצבו עקב תאונת העבודה שעבר.
כאמור לעיל, הפיצוי (התגמול) הכספי לנפגעי תאונת עבודה מתחלק לשניים: תשלום דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה. עתה נסביר יותר בהרחבה על כל אחד מן התשלומים הללו.
תביעה לדמי פגיעה
בתקופה הראשונית לאחר תאונת עבודה, זכאי העובד לתשלום דמי פגיעה, המשולמים לו לזמן קצר של עד 13 שבועות.
תשלום זה נועד לפצות את העובד על אובדן הכנסתו מעבודה, כאשר שיעור דמי הפגיעה הנו 75% מהכנסת העובד, ככלל מתוך ההכנסה הממוצעת בשלושת חודשי העבודה האחרונים טרם הפסיק לעבוד עקב התאונה.
על מנת לקבל תשלום זה, יש להגיש לביטוח הלאומי תביעה מסודרת ("תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה") בצירוף כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, ותעודות אי כושר ("תעודה רפואית לנפגע מעבודה").
נציין, כי תביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך שנה ממועד התאונה או ממועד היווצרות הפגיעה, היות שלעיתים נזקי התאונה אינם באים לידי ביטוי מיידי.
הגשת התביעה לאחר מועד זה עשויה להפחית באופן ניכר את סכום הפיצוי ולכן חשוב שלא להמתין אלא לפנות מוקדם ככל שניתן לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.
גמלת נכות מעבודה
רק לאחר שהתאונה הוכרה כפגיעה בעבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש תביעה לנכות מעבודה.
מועד הגשת התביעה הוא תוך שנה מהמועד בו התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה ע"י הביטוח הלאומי.
ניתן להגיש תביעה לנכות מעבודה, גם אם העובד טרם חזר לעבודה, וגם אם חזר, וזאת בהנחה שהוא ממשיך לסבול מבעיות רפואיות עקב הפגיעה בעבודה.
להבדיל מדמי פגיעה המשולמים לעובד על בסיס מסמכים בלבד, גמלת נכות מעבודה מצריכה, ככלל, מהעובד להופיע בפני ועדה של רופאים מטעם הביטוח הלאומי.
הוועדה הרפואית בוחנת את מצבו של הנפגע וקובעת האם התאונה הותירה לו נכות, ואם כן - באיזה שיעור.
גמלת נכות מעבודה משולמת כמענק חד פעמי ו/או כקצבה חודשית, בהתאם לאחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית.
כלומר, נכות צמיתה שנמוכה מ- 9% אינה מזכה את העובד בתשלום כלשהו. אם נקבעו לנפגע אחוזי נכות צמיתה בין 9% לבין פחות מ- 20% יהיה הוא זכאי לתשלום מענק חד פעמי.
היה ונקבע כי העובד הנו בעל 20% נכות צמיתה ומעלה, תשולם לו קצבה חודשית לכל החיים בגין נכות מעבודה.
אם העובד אינו מרוצה מהחלטתה של הועדה הרפואית, הוא זכאי להגיש ערעור על החלטתה, ואז יקבל זימון להתייצב בפני ועדה רפואית לעררים.
ערעור ב"גלגול שלילי" על החלטת ועדת הערר, ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה אך ורק בנושא משפטי.
תביעת רשלנות נגד המעסיק
לעיתים, מלבד הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש עוד תביעות עקב תאונת עבודה, למשל מן המעסיק מכיוון שזה נהג כלפיו ברשלנות.
למעסיק קיימת חובת זהירות מובנית כלפי עובדיו וכאשר הוא מפר אותה וגורם לנזק לעובד, אשר לא היה מתרחש לולא אותה הפרה, הרי שהוא התרשל.
המשמעות היא כי ניתן יהיה לחייב את המעסיק לפצות את העובד, משום שלו היה מקיים את חובתו החוקית, נזקיו לא היו מתרחשים.
כך למשל, כאשר מעסיק אינו דואג לכלי עבודה בטוחים עבור העובדים, אינו מקיים את כללי הבטיחות על פי חוק וכיו"ב.
כאן שוב באה לידי ביטוי החשיבות שבקבלת ליווי משפטי של עו"ד מומחה בנזיקין, אשר יבחן לעומק את הנסיבות ויחווה דעתו האם יש מקום להגשת תביעת רשלנות נגד המעסיק.
